סטרס - מה ניתן לעשות?

כשאנו חווים איום על קיומנו הפיזי או הרגשי מערכת העצבים משחררת אל זרם הדם הורמוני דחק, מטרתם לעזור לנו להתמודד טוב יותר עם הגורם המאיים, להלחם בו או לחילופין לברוח ממנו.
בוודאי כבר שמעתם על הורמוני הדחק המופרשים מבלוטות יותרת הכליה: אדרנלין, נוראדרנלין, קורטיזול ואלדוסטרון – כניסתם לזרם הדם מובילה לעליה בלחץ הדם, עליה ברמות הסוכר בדם והאצת הדופק.
פעילות הורמונלית עודפת זו – בזמן התרחשותה - באה על חשבון תהליכים החיוניים לשמירה על הבריאות כגון: עיכול, חיסון, התחדשות ושימור אנרגיה.

התגובה של הגוף לסטרס חיונית וחשובה לבריאותנו כל עוד אינה נמשכת זמן ארוך מידי, הגוף יכול להתמודד בהצלחה עם הפרשת הורמוני דחק לזמנים קצרים בלבד כשהמטרה היא לאפשר לאדם להלחם או לברוח.
חוסר איזון חמור מתחיל כשהחשיפה לסטרס היא יומיומית ומתמשכת זאת אומרת כשתגובת הדחק הופכת למצב קבוע וכרוני - מעין ברירת מחדל תפקודית.

חברו אורח חיים מערבי (המתאפיין במרוץ תובעני שאינו נגמר ) לחשיפה לטרור, מלחמה ושנאה מה התוצאה שתתקבל?
נכון, רמות סטרס קיצוניות במיוחד ותגובת דחק אין סופית!
במציאות שכזו הורמוני הדחק מופרשים תדיר ובעודף שמוביל לשחיקה של יותרת הכליה, מערכת העצבים אינה מקבלת הזדמנות להרגע ולחזור למצב מאוזן וכתוצאה מכך הבריאות רק הולכת ומתדרדרת - אלא אם בצורה מודעת נוקטים בפעולות יזומות להרגעה של מערכת העצבים.

סטרס משפיע עלינו הן ברמה הפיסיולגית והן ברמה הנפשית, פעמים כה רבות בצורה בלתי מודעת, כשרמות הדחק גבוהות אנו מאבדים את היכולת להפעיל את מרכזי הלמידה במוח, יש קושי לחוש אמפתיה / חמלה ולתקשר עם הזולת.
תגובות נוספות לסטרס כרוני יכולות להיות: עצבות, פחד, כעס, חרדה, תוקפנות, אפתיה, אשמה, רעד, בכי, בלבול, קושי לקבל החלטה, תפיסה מעוותת, קוצר נשימה, אכילה רגשית, הפרעות שינה וכאב.

מתח = כאב
שימו לב להשתלשלות התהליך:
תגובת האורגניזם למתח מובילה להתכווצות בגוף - לנשימה שטוחה - לשיבוש בזרימת הדם - למחסור בחמצן - ולמצוקה בתאים של הגוף.
כשנשארים במצב מכווץ זה לאורך זמן מופיעים כאבים בריקמה.
כואב לכם משהו? חפשו את הכיווץ סביבו, חפשו את הסטרס שהוליד את הכיווץ - ותרגלו הרפייה.

מתח = מחלה
כשנשארים לאורך זמן במצב המכווץ יופיעו תשישות פיזית ורגשית ואיתן המחלות האופייניות: לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב, חרדה ודיכאון, הפרעת קשב וריכוז, כיבים ודלקות במערכת העיכול, אסתמה, סרטן, השמנה...
מחקרים מתחום האפיגנטיקה מראים כיצד גנים פתולוגים רדומים מתעוררים לחיים בסביבת דחק ומייצרים מחלה.
לפיכך האויב הגדול ביותר של הבריאות הוא מתח – וזו אינה קלישאה - בפרט לאור העובדה שאנו נוטים מטבענו להדחיק את הצורך לטפל בתחושת הסטרס, ומשום מה נטיית הרוב היא לחשוב שאנחנו צריכים פשוט להתגבר עליו כמו כולם או לחילופין להתחיל טיפול תרופתי כמעט כמו כולם...

מה ניתן לעשות?
ניתן לעשות רבות ורצוי על בסיס קבוע על מנת לאפשר לשינוי להתרחש!

- תרגילי נשימה והרפייה:
נשימה משחררת את ההתכווצות ומזרימה את הדם המביא חמצן אל התאים – רצוי לתרגל 15 דקות של נשימה והרפייה פעמיים ביום.

- שימוש במוזיקה מרגיעה:
ניתן להוריד לכל מכשיר סמרטפון אפליקציות חינמיות של מוזיקה מרגיעה שיכולה להתנגן ברקע בזמן שאתם מתרגלים הרפייה או עובדים.

- שימוש בארומתרפיה:
שמנים ארומתיים ידועים בהשפעתם המרגיעה והמאזנת על מערכת העצבים,
ניתן למרוח על הגוף תערובת מאוזנת בשמן בסיס, לטפטף לאמבט, להתיז לחלל האויר או להבעיר במבער – כדאי מאוד לשים לב לאיכות השמנים, אם השמן זול הסיכויים שהוא אמיתי קלושים ביותר.

- קבלת עיסוי:
המגע מזרים את הדם ומשחרר את ההתכווצות, מרגיע ומרפא את מערכת העצבים.

- פעילות גופנית מתונה:
מפחיתה את רמות הדחק באופן מובהק!

- מדיטציה:
ידועה ומפורסמת בהשפעתה המרגיעה על מערכת העצבים.

- תזונה בריאה והשלמות תזונתיות:
שתיית צמחי מרפא ונטילת תוספי תזונה לתמיכה במערכת העצבים (לדוגמא B REST)

כמו כן, מועילים מאוד להפחתת רמות הדחק:

תרגול מודעות
פסיכודרמה
פלייבק
דמיון מודרך
NLP
ביופידבק
שיטת אלכסנדר
שיטת פאולה
שיטת שניידר
שיטת גרינברג
שיטת פלדנקרייז

נסו לשלב בשגרת יומכם פעילות יזומה להרגעת מערכת העצבים – זה יעזור לכם לשמור על שלווה ובריאות.

לקבלת יעוץ נטורופתי ON LINE  - צרו קשר