• An Image Slideshow
  • An Image Slideshow
הצעד הבא

ON LINE
 
מה זה
יעוץ נטורופתי און ליין?

לחצו כאן

 

ספרים מומלצים

מוח מנצח
ד"ר מארק היימן

חוכמת הקישקע
אליס מ. סורוקי

שוטי החלב
ד"ר אריה אבני

לא לסרטן
ד"ר דייויד סרוואן

כאבי ילדות ואוכל

 

עד כמה גדול התפקיד שמשחק האוכל בחייכם? בואו נראה...

לאורך כל חודשי ההריון אמא מזינה אותנו דרך חבל הטבור עם האוכל שהיא אוכלת,
אחר כך היא מניקה אותנו מתוך גופה החמים בחלב עשיר שהגוף מייצר או מאכילה אותנו מבקבוק שמוכן להישלף במהירות לקול יללה דקיקה, הרעב שלנו כילדים יישאר הציר המרכזי בחיינו ובחיי הורינו עד לגיל שבו נוכל לדאוג לעצמנו לאוכל.

תעבורנה מספר שנים עד שנלמד לבטא רעב שלא באמצעות סימני חוסר נוחות, מצוקה ובכי - עד אז הקשר בין מצוקה שמהר מאוד אחריה מגיע אוכל  - ילך ויתבסס.

לאורך שנות הילדות אנו צוברים אין ספור זיכרונות וחוויות, בפרט בנושא האוכל, זיכרונות אלו יישארו איתנו לתמיד עד כי פעמים רבות חוויות הילדות הן אלו שמעצבות את התנהגותנו כבוגרים, בפרט בנושא האוכל!

אם טרם נעשתה עבודת מודעות רצינית בנושא אכילה ורגש רובנו נפעל מול האוכל בצורה אוטומטית, מתוך תפקודי תת המודע שהתעצבו בילדותנו - שם האוכל שמור כמקור נחמה, פיצוי, פרס, עונג, תשומת לב, חום ואהבה.

תפקוד לא מודע בנושא אוכל עלול להוביל לכך שהאוכל יהפוך להיות "נושא בעייתי בחיים" הבא לידי ביטוי בהתמכרויות לאוכל, עודף משקל, חוסר גבולות, הפרעות אכילה וזאת מדוע? כי זיכרונות הילדות חיים ופועמים בכל ארוחה.

סיכום ביניים: אחרי שנים של אוכל כמקור נחמה עיקרי נוצר בתוכנו קשר מורכב עם האוכל, ללא מודעות לאופי הקשר נעלמת הבחירה ולכן גם אין חופש....מאוכל.

 

איך אתם זוכרים את האוכל של ילדותכם?

האם היה מאכל אהוב עליכם במיוחד?

האם ההורים היו קשובים לרעב שלכם?

האם האוכל על השולחן היה בשפע או במשורה?

האם היה אוכל חם וביתי שמילא את הבית בריחות פותחי תיאבון?

האם לרוב אכלתם ארוחות מקרר שילדים מכינים לבד?

האם סביב השולחן היתה אוירה נעימה או אוירה טעונה?

האם אכלתם רוב הזמן לבד?

האם קינאתם באוכל שהוגש בבית החברים?

האם הלכתם לישון רעבים?

האם חשפו אתכם לטעמים חדשים ולאוכל מגוון?

האם נהניתם מהאוכל או שהיה בבחינת עונש שצריך לסיים?

האם עזרתם בהכנת האוכל?

האם הרשו לכם להסתובב במטבח או שסולקתם ממנו?

האם פיצו אתכם עם דברים מתוקים?

האם היה נהוג לקבל קינוח בסוף הארוחות?

האם ההורים השתמשו באוכל בכדי להשיג את מבוקשם מכם?

האם לאוכל היה טעם של כעס, אשמה, דמעות?

האם כשבגרתם מעט קיבלתם על עצמכם את תפקיד הכנת האוכל בבית?

האם לימדו אתכם להכין אוכל לעצמכם?

 

האם יש קשר בין העבר להווה?

האם אתם מכינים אוכל בבית או מעדיפים במובהק לאכול בחוץ?

האם הכנת אוכל לעצמכם מרגישה כמו עול?

האם האוכל בבתים אחרים מפתה אתכם במיוחד?

האם אתם ממש מעדיפים שמישהו אחר יכין אוכל עבורכם?

האם יש לכם קושי להשאר בשליטה כאורחים המוזמנים לארוחה?

האם אתם אוכלים רק בכדי להגיע לקינוח?

האם אתם מאבדים שליטה בקלות אל מול שולחן חג או מזנון בופה?

האם האוכל שאחרים בישלו לכם נחווה טעים יותר תמיד?

האם כשמישהו אחר מכין לכם אוכל אתם מרגישים אהובים יותר?

האם כבר מצאתם מקום נוח ונעים לאוכל בחייכם?

האם אתם שוכחים את הקשר בין אוכל לבריאות אל מול שולחן שנערך לכבודכם?

האם בא לכם לטעום מהכל ולאכול בלי הפסקה שלא תפסידו כלום?

האם קשה לכם להגיד "לא תודה" לאוכל שמוצע לכם?

האם ארוחה לכבודכם מתפרשת כקבלת תשומת הלב האולטימטיבית?

האם אתם אוכלים במקום להכנס לנוח?

האם אתם נעלבים בקלות מנושאים שקשורים לאוכל?

האם יש אוכל שאתם מתגעגעים אליו כל הזמן?

האם יש מאכל מסויים שממיס את ליבכם?

 

כל התשובות ששלפתם במהירות לשאלות על העבר ועל ההווה הגיעו מסלילים ארוכים של זכרונות, חוויות, רגשות ואמונות שנמצאים אתכם תמיד - ליד כל שולחן וכל צלחת - מבלי שתהיו מודעים לכך הם מפעילים אתכם פעם אחר פעם בניסיון למלא אחר הצרכים והזכרונות של הילד/ה שחי/ה בתוככם.


האם זיהיתם את עצמכם באחת מהסיטואציות הבאות?

דוחפים אוכל לפה בלי שליטה?

רעבים כל הזמן בלי הפסקה?

נמצאים בטראנס של דחיסה?

מלאים עד אפס מקום ועדיין שולחים יד לשולחן הכיבוד?

משתוקקים בלי שליטה למשהו אפוי / מטוגן / פחמימתי / מתוק / מלוח?

מאבדים את הצפון מול שולחן שנערך לכבודכם?

מחפשים נחמה באוכל?

חיים בשביל לאכול?

 

עצרו רגע, והפנו מבט פנימה, עמוק בתוככם נמצא הילד הפנימי שלכם שכנראה צריך תשומת לב / משתוקק למשהו / מבוהל ממשהו / מתרגש / בוכה בחוסר אונים ואין אף אחד בעולם שיכול לשמוע, להרגיש ולהרגיע אותו מלבדכם.


מה הוא רוצה?

להרגיש בטוח ואהוב, מקובל במלואו, ראוי לטוב.

הילד שאת/ה צריך לדעת שהוא יכול לסמוך עליך הבוגר/ת אחרת חווית חוסר הביטחון שמלווה אותו מילדותו לא נרפאת,

אין אף אחד אחר בעולם שיכול להרגיע את הילד הפנימי למעט את/ה הבוגר/ת והוא מחכה לך.


למה הוא נזכר עכשיו?

הילד הפנימי חי בעבר ובהווה כזמן אחד, מה שכאב לכם לפני שלושים שנה חי בתוככם כאילו התרחש לפני חמש דקות, רגעי המצוקה שעוברים עליך כבוגר/ת במהלך היום מזכירים לילד את מצוקות ילדותו - אם תקשיבו תשמעו אותו מיילל וטורק דלתות...

הפתרון שהילד זוכר לרעב רגשי או פיזי הוא אוכל וברגעים האלו תוצאות בדיקות הדם שלך כבוגר/ת ממש לא מעניינות אותו.


מה עושים?

הבשורה הטובה היא שאף על פי שעברו שנים רבות ואת העבר לא ניתן להשיב - את הילד/ה הפנימי אפשר לרפא גם בזמן הווה.

לצורך כך אפשר להשתמש בדמיון - זהו כלי נפלא ואינסופי כשרותמים אותו לטובת ריפוי - בדמיון הכל אפשרי ומגבלות הזמן והמקום נעלמות.

תנו לעצמכם כמה דקות של שקט, הזמינו את הילד/ה שהייתם לשבת לצדכם קרוב קרוב וכבר תראו את פניו זורחות מאושר, לטפו בחום ובעדינות את הגב שלו והביעו את התלהבותכם מהמפגש, אפשר לנשק על הראש, על המצח, לחבק…

מיד תרגישו את סף המתח של הילד יורד ותחושת ביטחון ושלווה מתפשטות בו, ילד פנימי שמקבל תשומת לב אוהבת נרגע מיד והרעב הרגשי נעלם, ההזמנה של הילד להווה וריפוי החסרים שהוא סוחב איתו כפצע שלא מגליד ישחררו אתכם מהצורך לחיות את העבר בכל ארוחה מחדש.

מחמאות, חיזוקים, הבנה והסכמה להכיל את הצרכים של הילד עוזרים מאוד להשגת שלווה פנימית, תשאלו את הילד באומץ מה הכי חסר לך? ובאמצעות הדימיון ספקו לו את החסר (חום, תשומת לב, ארוחה חמה וטעימה, בגדים חדשים, להחזיק לו יד, חברים, משחק בחוץ, פרטיות…)

רצוי מאוד להפגש עם הילד הפנימי מספר פעמים בשבוע, במיוחד לפני ארוחת חג (מי אמר ליל הסדר?) ארוחת אירוח, ארוחה במסעדה, נסיעה לחו"ל, ולפני כל מעמד בו אתם רוצים לתפקד במיטבכם בצורה מודעת.

לילד שאתם יש הרבה כוח והשפעה על תפקודיכם, קשר מודע ומרפא עשוי להעצים אתכם ולשחררכם לחופשי בתחומים רבים, בפרט בנושא האוכל.

 

חג חירות שמח לכולם!

 

לקבלת יעוץ נטורופתי ON LINE צרו קשר

 

חפש באתר

כדאי לבדוק
מבחן הצורך ביעוץ נטורופתי
 
המלצות החודש

קרם לחות אלוורה

תוצרת:

Jason Natural

לקבלת ניוזלטר
קבלו הנחה

בית המרקחת

מדי פלוס
גבעת אורנים

מעניק הנחה ומשלוח חינם למטופלים
המופנים אליו על ידי
או דרך האתר.

לפרטים נוספים

הנחה מיוחדת

5% הנחה

על כל הקניות

בניצת הדובדבן

לפרטים נוספים